בס"ד
רעיונות
על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א
חיפוש באתר בעזרת
חיפוש מותאם אישית של
|
|
|
|
דף הבית לוחות שנה לשנת תש"ע ראש השנה סוכות סדר ליל ראש השנה ספרות קודש חג שמח הקישורים שלי |
|
בשירת "האזינו" אומר משה רבנו: "הַצּוּר תָּמִים
פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דברים לב ד) המפרשים
פירשו פסוק זה בדרכים שונות. מו"ר הרב נבנצל שליט"א מסביר כדלהלן:
ישנם דברים שכשמחלקים אותם לכמה חלקים, כל חלק בפני עצמו הוא יחידה שלמה עם אותם
תכונות של השלם לפני החלוקה. למשל: אם ניקח גוש מלח ונחלק אותו לשניים, כל גוש
יישאר עם אותם תכונות ואותה איכות של הגוש הראשון; ואם שוב נחלק כל מחצית לשניים
נקבל כתוצאה ארבעה גושים השומרים את תכונותיה של המלח, אומנם בכמות יותר קטנה
אבל בהחלט באותה איכות. מאידך יש חפצים שאינם מתחלקים לחלקים שלמים, למשל: אם
ניקח כיסא ונחלק אותו לארבעה חלקים נקבל ארבעה רגליים נפרדות שאיבדו את התכונה
הבסיסית של הכיסא: אי אפשר לשבת על רגל אחת ולא על שתיים. זה למעשה אחד ההבדלים
בין החי לצומח: הצומח בדרך כלל ניתן לחלקו לכמה חלקים, כשלכל חלק יהיה כוח צמיחה
בפני עצמו, מה שאין כן החי: אי אפשר לחתוך אותו לשניים משום שכל חלק ימות ולא
יוכל להמשיך לחיות. לפי זה, אומר הרב, אפשר להסביר טעם חילוק הדין בין הצומח לחי לגבי אדם
המקדיש דבר חלקי. המקדיש חצי עץ למשל, רק חצי מן העץ יהיה קדוש, ומאידך המקדיש
חצי בהמה הקדושה מתפשטת בכולה משום שאין הקדש חל לחצאין בחי. אומנם נחלקו בגמרא (תמורה יא:) האם דין זה
חל דווקא כשהקדיש אבר שהנשמה תלויה בו, דהיינו שאם נחתוך מהבהמה אבר זה היא לא
תוכל להמשיך לחיות, או שמ לפי זה אפשר להבין את הפסוק הנ"ל. התורה אומרת "הַצּוּר
תָּמִים פָּעֳלוֹ", את מעשה השי"ת אפשר להבין רק
כשמסתכלים עליו בשלמותו ולא כשרואים רק חלק ממנו. אי לכך האדם, ששנותיו מוגבלות
כדברי דוד המלך: "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם
בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה" (תהילים צ, י), לא יכול מטבע הדברים לראות את המעשה
מתחילתו ועד סופו ולכן הוא לא יכול להבין אותו. כשרואים פועל ה'
"תמים", בשלמות או אז מבינים "כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט". לאורך כל שנות גלות מצרים ראו בני ישראל איך פרעה מתעלל בהם ובילדיהם
ולא הבינו מדוע דרך רשעים צלחה, רק כשטבעו המצריים בים הבינו במקצת ש"כל
דרכיו משפט"; אולם רק במקצת כיון שראו את כל המצריים טובעים, אבל הם לא ראו
כמה סבל כל אחד, באיזה ייסורים מת ובתוך כמה זמן נחנק. מצרי ששעבד את ישראל
ביותר שנאה קיבל עונש יותר חמור מחברו שרק ביצע את גזרת פרעה בלית ברירה.
חז"ל מלמדים אותנו זאת כשאומרים שהיה חילוק בין כשרים שבהם לבין בנונים
ורשעים, כל אחד מהם טבע בקצב אחר ושילם בכך בדיוק את מה שהיה מגיע לו לשלם. יוצא
אם כן שאי אפשר להבין את מעשה השם בשלמות כשמסתכלים בעיני אדם. אם צייר מתחיל לצייר תמונה ועושה פס שחור, ובא אדם אחד ורואה זאת ואומר:
"איזה דבר מכוער! וכי זה מתאים לתמונה איכותית?". התשובה שנענה לו
היא: "חכה שיסיים את כל התמונה עם כל מגוון צבעיה וצורותיה ורק אז תשמיע את
חוות דעתך". רק כשרואים את כל התמונה אפשר להתפעל מהיופי והמקצוענות שבה.
אנחנו רואים רק חלק קטן מהתמונה שהקב"ה מצייר בעולם אבל המשפט שלו שלם. "אֵל
אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל" (שם לב ד) אלא שאנו נבחין בכך רק
בסוף הדרך כש "הַרְנִינוּ
גוֹיִם עַמּוֹ" (שם מג) כל הגויים ישבחו את ה'
למרות שכל אחד מהם ישלם על כל דבר קטן שעשה לנו; רק אז נשכיל להבין שהפס השחור
בתמונה לא היה כל כך שחור כמו שזה היה נראה בעולם הזה. והנה הקב"ה עושה איתנו חסד גדול: הוא נותן לנו לצייר את התמונה על
ידי המעשים שלנו. האדם, יצור מזערי לעומת הקוסמוס, יכול לקבוע על ידי מעשיו את
מה שיתרחש בעולם. למשל: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי
תִּשְׁמְרוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ" (ויקרא
כו, ג-ד) "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל
שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהילים
ח, ז) ודוגמאות רבות נוספות ישנם בתורה ובחז"ל. רואים
אם כן שיש בכוחנו להשפיע על כל היקום במ אבל זה גם לא הכל: כשהמ כל האמור נכון הוא לכל ימות השנה אבל במיוחד בימים אלו שנאמר עליהם: "דִּרְשׁוּ ה'
בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) התשובה מתקבלת כל
הזמן, אבל עכשיו בימים נוראים ועשרת ימי תשובה קל יותר להשיג את ההתרוממות אליה
אנחנו נכספים. יהי רצון שנצליח לעלות לדרגות גבוהות ברוחניות ושנכתב ונחתם בספר
חיים טובים. יצחק חלבה לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה , ר' ישראל בן ר' אלחנן הכהן ארנטרוי , מרים שושנה בת אדלה, שלמה בן הלנה ת.נ.צ.ב.ה. |
המעוניין לקבל כל שבוע את העלון בדואר אלקטרוני ניתן לשלוח בקשה למייל jalabe@neto.net.il ללא תשלום לזיכוי הרבים
השיחה נערכה על פי הבנתו של העורך. כל טעות או חסרון יש לתלות בעורך בלבד.